×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
במדבר ב׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {שלישי} וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל⁠־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ (ב) אִ֣ישׁ עַל⁠־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל⁠־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃ (ג) וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן⁠־עַמִּינָדָֽב׃ (ד) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (ה) וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן⁠־צוּעָֽר׃ (ו) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ז) אמַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן⁠־חֵלֹֽן׃ (ח) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (ט) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת⁠־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע⁠־מֵא֖וֹת לְצִבְאֹתָ֑ם רִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ (י) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן⁠־שְׁדֵיאֽוּר׃ (יא) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (יב) וְהַחוֹנִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן⁠־צוּרִֽישַׁדָּֽיב׃ (יג) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (יד) וּמַטֵּ֖הג גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן⁠־רְעוּאֵֽל׃ (טו) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤הד וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (טז) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע⁠־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ (יז) וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל⁠־מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל⁠־יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (יח) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן⁠־עַמִּיהֽוּד׃ (יט) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (כ) וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן⁠־פְּדָהצֽוּר׃ (כא) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ (כב) וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן⁠־גִּדְעֹנִֽי׃ (כג) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (כד) כׇּֽל⁠־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת⁠־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ (כה) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן⁠־עַמִּֽישַׁדָּֽיה׃ (כו) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ (כז) וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן⁠־עׇכְרָֽן׃ (כח) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ (כט) וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן⁠־עֵינָֽן׃ (ל) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ (לא) כׇּל⁠־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (לב) אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כׇּל⁠־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ⁠־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ (לג) וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הׇתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (לד) וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶת⁠־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן⁠־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל⁠־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹רווח› ל=פרשה סתומה
ב צוּרִֽישַׁדָּֽי =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו? ומסורת טברנית ומ״ש וספרי התורה (תיבה אחת)
• ל=צוּרִֽי⁠־שַׁדָּֽי (שתי תיבות מוקפות)
• הערת ברויאר
ג וּמַטֵּ֖ה =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וְמַטֵּ֖ה (שווא באות וי״ו)
• הערת דותן
ד חֲמִשָּׁ֤ה =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=חֲמִשָׁ֤ה (חסר דגש באות שי״ן)
• הערת ברויאר
ה בֶּן⁠־עַמִּֽישַׁדָּֽי =ל,ש,ש1 ובדפוסים (געיה וסילוק)
• מ״ג דפוס ונציה=<בֶּן⁠־עַמִּ֥ישַׁדָּֽי> (מרכא וסילוק), וברויאר ציין בספק מרכא באופן דומה בכתי״ל; אמנם הקו ישר בכתב⁠־היד ונראה שהוא געיה, וכך דעתם של דותן והמקליד.
• ל1,ב,ק3[מחיקה?],ו=בֶּן⁠־עַמִּישַׁדָּֽי (אין געיה)
E/ע
הערותNotes
(ב) איש על דגלו באותות1מלמד שכל שבט ושבט היה לו סימן לאב השבט, וכן היה לכל הדגלים אות לרבות השבטים, כיצד היו סימני אותיות השבטים, שבט ראובן היה אות שלו מצוייר דודאים, על שם שנאמר: וימצא דודאים בשדה (בראשית ל׳:י״ד).
אות של שמעון היה מצויר עיר שכם, על שם מעשה שכם.
יהודה היה אות שלו מצויר אריה, שנאמר גור אריה יהודה (בראשית מ״ט:ט׳).
אות יששכר חמור מצוייר היה עליו, על שם שנאמר יששכר חמור גרם (בראשית מ״ט:י״ד).
זבולן היה מצוייר עליו כמין בית, שנאמר יזבלני (בראשית ל׳:כ׳), ומתרגמינן מדור.
אפרים היה מצוייר עליו שור, שנאמר בכור שורו הדר לו (דברים ל״ג:י״ז).
מנשה היה מצוייר עליו ראם, שנאמר וקרני ראם קרניו (דברים ל״ג:י״ז).
בנימן היה מצוייר עליו זאב, שנאמר בנימין זאב יטרף (בראשית מ״ט:כ״ז).
דן היה מצוייר עליו נחש, שנאמר יהי דן נחש (בראשית מ״ט:י״ז).
נפתלי [היה מצוייר עליו] אילה, על שם שנאמר נפתלי אילה שלוחה (בראשית מ״ט:כ״א).
גד היה מצוייר עליו הרבה צורת אנשים מזויינים שהולכים למלחמה, כמו שנאמר גדוד יגודנו (בראשית מ״ט:י״ט).
אשר היה מצוייר עליו זית, שנאמר וטובל בשמן רגלו (דברים ל״ג:כ״ד).
2וכשם שהיו אותיות לכל שבט ושבט, כך היו סימנים לכל דגל ודגל, על שם אברהם יצחק ויעקב. אות של דגל מחנה יהודה, היה ׳איי׳ ראשי שמות האבות: דגל מחנה ראובן היה כתוב ׳בצע׳, על שם האבות השניות: דגל מחנה אפרים היה כתוב על שם האבות השלישית ׳רחק׳: ובדגל מחנה דן כתוב עליו על שם האבות האחרונות ׳מקב׳ וזהו משמע האותיות ׳איי׳ כלומר אודותי: בצע׳ מן הגזל: רחק׳ רחקו עצמכם מע״ז ומן הדומה לה: מקב׳ והוא כלי גרזן, כלומר חייב אדם להרוס ע״ז, כמו שנאמר כי הרס תהרסם (שמות כ״ג:כ״ד): וה׳ של אברהם לא היה כתוב בדגלים, אלא על ארון הקדש במחנה לויים, וה׳ משמו של הקב״ה, שאמר הקב״ה לאברהם ויוצא אותו החוצה (בראשית ט״ו:ה׳), כלומר ארון הקודש בענן הולך לפני ישראל, והענן היתה נעשית כמו ה׳, וכל זמן שה׳ עומדת היו ישראל חונים. וכשהיתה מסתלקת היו ישראל נוסעים, והיינו דכתיב לנחותם הדרך (שמות י״ג:כ״א), וכתיב להנחותם (הדרך) [בהדרך] (נחמיה ט׳:י״ט), על ידי ה׳ מורה להם הדרך, ועוד כתיב ובהאריך הענן על המשכן (במדבר ט׳:י״ט), על ידי ה׳ מאריך הענן. 3ובהעלות הענן, על ידי ה׳ עלות הענן, וזהו הה׳ שהוסיף הקב״ה לאברהם, שנאמר לא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב וגו׳ (בראשית י״ז:ה׳). 4ה׳ מנין אותיותיו עולין כ״ו לפיכך אמר הקב״ה אהיה אשר אהיה (שמות ג׳:י״ד), מניין אהיה כ״א, נשתיירו מן המניין ה׳ שהוסיף הקב״ה לאברהם, ובעבור אותו הה׳ שהוא משמו של הקב״ה, לכך היתה על ארון הקדש בענין.
דבר אחר: לבית אבותם – ולא לבית אמותם, לפי שה׳ משמו של הקב״ה והקב״ה אבינו. שנאמר כי אתה אבינו (ישעיהו ס״ג:ט״ז), לפיכך אמר לבית אבותם.
5אמר משה לפני הקב״ה, אם אני אומר לשבט יהודה שיחנו למזרח, יאמרו לא יחנו אלא למערב, או לרוח אחרת, וכל השבטים יאמרו כן, ואני מה אעשה, אמר לו הקב״ה אל תצטער בכך מסורת בידם מאבותם, כשם שטענו מטות יעקב אביהם, כך יחנו סביב למשכן, שנאמר ויצו אותם ויאמר אליהם (בראשית מ״ט:כ״ט), ומה צוה אותם אחד מבניכם לא יגע במטתי, אלא יהודה ויששכר וזבולן יטענו מטתי מן המזרח, וראובן ושמעון וגד מן הדרום, יוסף אל יטעון שהוא מלך, אלא אני עשיתי בניו שבטים, שנאמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי (בראשית מ״ח:ה׳), לפיכך יטענו אפרים ומנשה ובנימין מן המערב, דן ואשר ונפתלי יטענו מן הצפון, ואף לוי לא יטעון, שהוא עתיד לטעון ארון חי העולמים, ומי שהוא טוען ארון הקב״ה, לא יטעון ארונו של מת, ואם אתם עושים כך, כך עתיד הקב״ה להנחותכם דגלים סביב למשכן, ועל זה נאמר ויעשו בניו לו כן כאשר צום (בראשית נ׳:י״ב). ולכך נאמר לבית אבותם יחנו בני ישראל סביב, מסורת היתה בידם מאבותם איך יחנו סביב למשכן.
מנגד סביב לאהל מועד יחנו6מהו מנגד, רחוקים היו מן המשכן אלפים אמה ולא יותר, כדי שיוכלו ישראל ללכת שם בשבת, 7דילפינן מנגד מן מנגד, אמר אך רחוק יהיה ביניכם ובניו כאלפים אמה במדה (יהושע ג׳:ד׳).
(ג) והחונים קדמה מזרחה8ולמה חנו דגל מחנה יהודה מן המזרח, לפי שמן המזרח אורה באה לעולם, ובמלך כתיב באור פני מלך חיים (משלי ט״ז:ט״ו), ויהודה היה מלך, שנאמר [כי יהודה גבר באחיו], ולנגיד ממנו (דברי הימים א ה׳:ב׳), ויששכר היה בעל תורה, וזבולן היה שותף בתורתו, והתורה נקראת אור, שנאמר ותורה אור (משלי ו׳:כ״ג), לפיכך חנו בעלי האור לקרן אורה.
ולמה דגל מחנה ראובן תימנה, לפי שמן הדרום יוצאים טללי ברכה וגשמי ברכה, וראובן היה בעל תשובה, וברכות טובות וישועות טובות, באות לעולם על ידי תשובה, שנאמר קחו עמכם דברים [ושובו אל ה׳] (הושע י״ד:ג׳), וכתיב ביה וקח טוב (הושע י״ד:ג׳), וכתיב בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל׳:ט״ו), לפיכך חנו בעלי תשובה לקרן טובה.
(יז) ונסע אהל מועד – באמצע, כאשר יחנו לרוחות, כך יסעו למסעות, המוקדם מוקדם, והמאוחר מאוחר, לכך נאמר איש על ידו, רצה לומר איש על מקומו. ולמה דגל אפרים ימה, לפי שמן המערב יוצאים שלג וברד וקור וצנה, ומי יוכל לעמוד לפניהם, וכן אלו השלשה שבטים אנשים גבורים חזקים, ומי יוכל לעמוד לפניהם, שנאמר לבני בנימין ואפרים ומנשה עוררה את גבורתך (תהלים פ׳:ג׳), לכך חנו אלו הגבורים בקרן הצנה. ולמה דגל מחנה דן צפונה, לפי שמן הצפון חשך בא לעולם, ובשבטו היה פסל מיכה, שהוא חשך, לכך חנו בקרן אפלה. ולמה בגד, שהיה בוגד באומות העולם, והיה בעל גדוד. (לב) אלה פקודי בני ישראל לבית אבותם – אתה מוצא שלא צוה הקב״ה למנות את ישראל אלא מבן עשרים שנה, ולפי שאין בית דין של מעלה עונשין אלא מעשרים שנה ומעלה, ואין אנו יודעין אם חושב שנים להם לתולדותם שכל אחד ואחד אומר ליציאת או לראש השנים של תשרי, אבל ממה שאתה מוצא כשיצאו ישראל ממצרים היו שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, שנאמר בקע לגלגלת, ונתינה זו אחר יום הכיפורים ראשון, אחר שמחל להם מעשה העגל ונתן להם לוחות שניות היתה, מכאן אתה למד שאינו חושב להם ראשון שנים מן יציאת מצרים, שאם היה כן לא היו יתירים בחשבון עד שיעבור עליהם ניסן שני, ומנין זה יש לומר שאין חושב שנים לכל אחד ואחד ליום לידתן, שאם כן היה אפשר שלא היו יתירות במנין הדגלים למנין המשכן, לפי שכולם לא נולדו ביום אחד, אבל מה תוכל לומר שלא חשב להם ראשי שנים אלא מראש תשרי שהיה לראש השנה, ולכך כשעבר תשרי הראשון ונמנו היו יתירים מן המנין של יציאת מצרים, ולכך לא הותרו במנין דגלים על מנין המשכן, לפי שהיו עומדין עדיין באותה שעה ובאותה שנה עצמה, ומנין יש לנו ראיה שבתשרי נברא אדם הראשון, כשם שלא נמנו שנותיו אלא מתשרי, כך לדורות הבאות אחריו וחשבו להם ראשי שנים מתשרי. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 מלמד שכל שבט ושבט היה לו סימן לאב השבט כו׳ שבט ראובן אות שלו מצוייר דודאים. לא מצאתי המקור, ואולי הוא מילמדנו, ובמדרש במ״ר פ״ב אות ז׳ הביא סימנים היה לכל נשיא ונשיא מפה וצבע כו׳, והביא ג״כ איך היה מצויר עליו, ויש שינויים אצל יששכר, לפנינו הביא חמור מצוייר ובמדרש במ״ר מצוייר עליו שמש וירח, גם זבולון לפנינו מצוייר כמו בית, ובמדרש מצוייר עליו ספינה, על שם זבולן לחוף ימים ישכון, גד לפנינו מצוייר עליו הרבה צורות אנשים מזויינים שהולכים למלחמה, ובמדרש מצוייר עליו מחנה. גם מובאים במדרש בסדר אחר, וברבינו בחיי מובא כמו שהוא במדרש.
2 וכשם שהיו אותיות לבל שבט ושבט כו׳ ׳איי׳ ראשי שמות האבות. זה לא נמצא בשם מדרש.
3 ובהעלות הענן, אין זה לשון הכתוב.
4 ה׳ מנין אותיותיו עולין כ״ו. בודאי היה כותב היי״א.
5 אמר משה לפני הקב״ה. תנחומא במדבר אות י״ב, ובנדפס מכבר אות י״ב, ומובא בילקוט במדבר רמז תרפ״ה, והוא מהתנחומא, ונשנה במדרש במ״ר פ״ב אות ח׳, ועיין תנחומא הערה ק״ב, ועיין רש״ במדבר ב׳ ב׳, וסיים כדאיתא בתנחומא בפרשה זו.
6 מהו מנגד. עיין תנחומא אות ט״ז מהו מנגד א״ר יצחק מרחוק מיל, אמר הקב״ה יהיו ישראל רחוקים מן הארון אלפים אמה, שנאמר אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה כו׳, ועיין במ״ר פ״ב אות ט׳, וברש״י על התורה.
7 דילפינן מנגד מן הנגד. עיין ב״ר מנין דהאי מנגד ברחוק מיל הוא ילפינן מנגד מנגד, כתיב הכא מנגד סביב לאהל מועד יחנו, וכתיב להלן ותלך ותשב לה מנגד הרחק וגו׳ מה להלן מיל אף כאן מיל כו׳.
8 ולמה חנה דגל מחנה יהודה מן המזרח כו׳ ולמה דגל מחנה ראובן תימנה כו׳, עיין פדר״א פ״ג, ופסיקתא רבתי ספמ״ו, ומדרש כונן, ומדרש במ״ר פ״ב אות י׳, בהרחבת דברים.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×