מלמד שכל שבט ושבט היה לו סימן לאב השבט כו׳ שבט ראובן אות שלו מצוייר דודאים. לא מצאתי המקור, ואולי הוא מילמדנו, ובמדרש במ״ר פ״ב אות ז׳ הביא סימנים היה לכל נשיא ונשיא מפה וצבע כו׳, והביא ג״כ איך היה מצויר עליו, ויש שינויים אצל יששכר, לפנינו הביא חמור מצוייר ובמדרש במ״ר מצוייר עליו שמש וירח, גם זבולון לפנינו מצוייר כמו בית, ובמדרש מצוייר עליו ספינה, על שם זבולן לחוף ימים ישכון, גד לפנינו מצוייר עליו הרבה צורות אנשים מזויינים שהולכים למלחמה, ובמדרש מצוייר עליו מחנה. גם מובאים במדרש בסדר אחר, וברבינו בחיי מובא כמו שהוא במדרש.
וכשם שהיו אותיות לבל שבט ושבט כו׳ ׳איי׳ ראשי שמות האבות. זה לא נמצא בשם מדרש.
ובהעלות הענן, אין זה לשון הכתוב.
ה׳ מנין אותיותיו עולין כ״ו. בודאי היה כותב היי״א.
אמר משה לפני הקב״ה. תנחומא במדבר אות י״ב, ובנדפס מכבר אות י״ב, ומובא בילקוט במדבר רמז תרפ״ה, והוא מהתנחומא, ונשנה במדרש במ״ר פ״ב אות ח׳, ועיין תנחומא הערה ק״ב, ועיין רש״ במדבר ב׳ ב׳, וסיים כדאיתא בתנחומא בפרשה זו.
מהו מנגד. עיין תנחומא אות ט״ז מהו מנגד א״ר יצחק מרחוק מיל, אמר הקב״ה יהיו ישראל רחוקים מן הארון אלפים אמה, שנאמר אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה כו׳, ועיין במ״ר פ״ב אות ט׳, וברש״י על התורה.
דילפינן מנגד מן הנגד. עיין ב״ר מנין דהאי מנגד ברחוק מיל הוא ילפינן מנגד מנגד, כתיב הכא מנגד סביב לאהל מועד יחנו, וכתיב להלן ותלך ותשב לה מנגד הרחק וגו׳ מה להלן מיל אף כאן מיל כו׳.
ולמה חנה דגל מחנה יהודה מן המזרח כו׳ ולמה דגל מחנה ראובן תימנה כו׳, עיין פדר״א פ״ג, ופסיקתא רבתי ספמ״ו, ומדרש כונן, ומדרש במ״ר פ״ב אות י׳, בהרחבת דברים.